בנם של נלי וגבריאל. נולד ביום א' בשבט תשל"א (27.1.1971) בערד. אח לאילנית, יאיר ושימרית.

ירון גדל בערד ובה התחנך – בגני הילדים, בבית הספר היסודי "יעלים ערד" ובחטיבת הביניים "אורט". בסיום לימודיו בחטיבה עבר ללמוד בכפר הנוער החקלאי "כנות" שביישוב כנות, ובו סיים בהצלחה את חוק לימודיו.

ביום 7.9.1989 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הנח"ל. ירון אהב את השירות ואת חבריו ליחידה, עימם המשיך לשמור על קשר במשך שנים ארוכות.

לאחר שהשתחרר מהצבא התחיל לעבוד ברשות הטבע והגנים, והתמיד בעבודתו במשך שלושים שנה כאיש צוות בגן לאומי מצדה. אין זה פלא, שכן כבר מגיל צעיר ניכרה בירון האהבה לטבע. התחביב הגדול שלו היה לטייל ולחקור את צמחי הארץ. ככל שבגר הכיר עוד ועוד שבילים ודרכים בארץ ישראל, ונהנה לבלות בהם יחד עם חבריו ובני משפחתו. במיוחד אהב לטייל בנופי ילדותו: במדבר, בים המלח ובעין גדי, בהליכות ממושכות או בנסיעה בג'יפ.

ירון לא הסתפק בטיולים בארץ. הוא הרבה לטייל גם בשבילי העולם ולטפס על הרים, וחלומו הגדול היה לטפס על הר הקילימנג'רו שבאפריקה.

ירון היה אדם מיוחד במינו, כזה שנכנס ללב מייד. תמיד נכון להתייצב ולעזור, עם חיוך רחב, לב פתוח ונדיבות שאין לה גבול. הוא היה חבר אמת, אדם שהשרה סביבו תחושת ביטחון, חום וקרבה, וידע לחבר בין אנשים בכנות, באהבה ובשמחת החיים שאפיינה אותו כל כך. ירון ידע לשמח, להצחיק, לרקוד, להשתטות ולחבק מכל הלב, בפשטותו הכובשת ובאופטימיות הטבעית שלו הצליח להאיר כל מקום שאליו הגיע.

בשעות הפנאי נהנה ירון להקשיב למוזיקה, ובעיקר לשירים של אהוד בנאי ושל להקת התקווה 6. כמו כן נהג לצפות במשחקי כדורגל של הקבוצה האהובה עליו "הפועל באר שבע". לאורך השנים ירון אימץ כלבים רבים, ונהנה מטיולים בטבע עימם.

ירון נישא לרונית ונולדו להם שלושה ילדים: שקד, שחר ועילאי. הם גידלו את ילדיהם באהבה רבה בערד, וירון בלט כאיש משפחה מסור, אוהב ודואג.

הנתינה הפכה לדרך חיים גם בבית המשפחה. המשפחה הרבתה לארח חברים, לבשל, לאפות וליצור יחד. ירון, רונית ושלושת הילדים בנו דברים כמשפחה ונרתמו האחד למען האחר. יחדיו גם התנדבו בכפר הילדים "נרדים" שבערד ותרמו מזמנם ומליבם למען הילדים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

כבר עם פרוץ המלחמה היה ברור לירון שאין הוא יכול לעמוד מנגד. בראשית המלחמה התנדב למשימות הגנה על עיר מגוריו, ובהמשך התגייס למילואים בחיל הטכנולוגיה והאחזקה, גדוד טנ"א נגב 653. מאז שירת במשך מאות ימים בגזרת עזה, מתוך תחושת שליחות עמוקה, אחריות ומסירות.

רב-סמל בכיר ירון אברהם חלימי נפל בעת שירותו במהלך המלחמה ביום י"א באייר תשפ"ה (9.5.2025). בן חמישים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בערד. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, הורים, אח ושתי אחיות.

מותו של ירון הותיר חלל עצום בלב משפחתו ובלב חבריו. לצד הכאב הרב לוותה הפרידה ממנו בהכרת תודה על הזכות להכיר אדם מיוחד כל כך; אדם שחי עבור אחרים, אהב בכל ליבו והשאיר אחריו אין-ספור רגעים של אור, חברות ואהבה.

במלאת שלושים לנפילתו נערך טקס גילוי המצבה, בהשתתפות הזמר אהוד בנאי.

ספדה לו אימו ביום השלושים לנפילתו: "ירון שלנו, שלושים יום חלפו ממך, ושלושים יום אנחנו מגלים שאין באמת דרך למלא את החלל שהותרת, רק ללמוד לחיות ולהעריך שמחה, טוב ופשטות מה היא ... בלוויה ליווה אותנו יוני רכטר עם שיר אהבה קוסמי, אופטימי, כאילו אמר לנו בעדינות: 'תרימו מבט, גם עכשיו יש אור'. בשבעה באו התקווה 6 עם עמרי והזכירו לנו שהלב ממשיך לפעום בקצב של תקווה. והיום, ביום השלושים החשוב יום ההנצחה, הגיע אהוד בנאי, הזמר שאתה הכי אוהב בעולם, וישיר לנו כאילו הזמן עמד מלכת, כאילו אתה עוד רגע מצטרף בפזמון. כולנו מרגישים את זה: רצון חזק לעצור את השעון, להושיב את כולם כאן לנצח, שלא ייגמר הרגע הזה שבו אתה נוכח כל כך.

אבל אתה, ירון, לימדת אותנו שהלב חופשי, שהחיים דוהרים קדימה ושגבר לעולם לא נשאר לבד כל עוד אהבה נתונה לו בלב חבריו. אז נמשיך, בדיוק כמו שהיית רוצה קדימה וישר, בכל הכוח, עם החיוך והתמימות שלך בשלווה ואהבה ... אנחנו מבטיחים לשמור אחד על השני, להישאר חברים אמיתיים, לצעוד אל המגרש ואל החיים, בעיניים בורקות. וכששפתיים ילחשו געגוע, נגבה אותן בחיבוק, בשיר ובפעולה למען הטוב בדיוק כמוך ...

אנחנו ניאחז בתקווה ובבוקר. נרים את העיניים לשמיים, נחייך, ונמשיך הלאה, עם האור שלך בתוכנו ... ירון, מאז שעזבת הרבה השתנה כאן, תודה לך על כל מה שהיית, על כל מה שהשארת. נאהב אותך תמיד חמוד".

כתבו חברי להקת התקווה 6: "ירון חלימי, אהוב ליבנו עם העיניים הטובות בעולם, השארת את כולם המומים וכואבים. מקווים שיהיו ראויים לך בעולם הבא. עצובים ומתגעגעים".

רונית הכינה לזכרו של ירון צמידים שעליהם כתוב "השביל הזה מתחיל כאן" – מילות הפתיחה מתוך "יוצא לאור", אחד השירים של הזמר אהוד בנאי האהוב עליו.

בני משפחתו הקימו לזכרו אנדרטה ופינות ישיבה המשקיפות על נוף המדבר שירון כה אהב.

רשות הטבע והגנים מפעילה קייטנה לזכרו של ירון.

ירון אהב מאוד להצטלם, ולאחר נפילתו הקימה משפחתו אתר ובו מאות תמונות שצולמו במהלך השנים – https://rememberyaronhalimi.com.

ירון מונצח באתר עיריית ערד.